"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים " ( ד"ר סוס )

בעקבות לוחמי הל"ה – אתוס גבורה ציוני

" ...הנה מוטלות גופותינו , שורה ארוכה , ואיננו נושמים . אך הרוח עזה בהרים ונושמת . והבוקר נולד , וזריחת הטללים רוננה . עוד נשוב , נפגש , נחזור כפרחים אדומים . תכירונו מיד , זו " מחלקת ההר " האלמת . אז נפרח . עת תדם בהרים זעקת ירייה אחרונה ." ( מתוך " הנה מוטלות גופותינו " של חיים גורי )

ביקור באנדרטת הל"ה הנמצאת סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה שבעמק האלה ,מנציחה את זכרם של שיירת הל"ה / מחלקת הל"ה שמצאו את מותם בקרב עקוב מדם מול ערביי האזור. שמעון קושניר ( ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל) ,אביו של טוביה קושניר שנפל בקרב הל"ה טבע את הכינוי " מחלקת ההר " לאחר נפילתם .

מידע כללי :

אופי המסלול – מעגלי , קצר
זמן הליכה – כ- 2 דקות מרחבת החנייה
דרגת קושי – נוח וקל
זמן ביקור כ- 30 דקות
עונה מומלצת – כול השנה
נקודת מפגש וסיום – רחבת חנייה סמוך לאתר
מסלול מתאים ל – משפחות , קבוצות , בני נוער , זוגות ולמתעניינים בסיפורי מורשת קרב
הכניסה לאתר ללא תשלום וללא הגבלת זמן
שירותים – אין
נגישות לנכים - כן
כדאי להצטייד בנעלי הליכה , כובע , מים , קרם הגנה ,


איך מגיעים ?

רושמים במערכת WAZE קיבוץ נתיב הל"ה , בפנייה לקיבוץ נוסעים כ – 150 מ' ופונים ימינה לחנייה הסמוכה לאתר.
לבאים מאזור המרכז נוסעים על כביש מס' 1 תא" – ירושלים , יוצאים ביציאה של מחלף שער הגיא ונוסעים על כביש מס' 38 בית שמש – בית ג'וברין , חולפים על פני בית שמש וממשיכים בנסיעה עד צומת האלה , פונים שמאלה לכביש מס' 375 לכיוון קיבוץ נתיב הל"ה , כעבור כ- 5 ק"מ פונים שמאלה על פי השילוט לקיבוץ וממשיכים בנסיעה כ- 150 מ' , פונים ימינה וחונים בחנייה סמוכה לאתר.



סיפור מסלול

מחלקת הל"ה / שיירת הל"ה ,הורכבה מלוחמי מחלקת ההר של הפלמ"ח ולוחמי חי"ש ( חיל שדה )ממחלקת הסטודנטים ,שהיו כוח מגויס של ההגנה , מפקד מחלקת ההר היה דני מס סיפור קרב הל"ה הפך למיתוס גבורה ומופת ל " טוהר הנשק "

ינואר 1948 גוש עציון מנה 4 ישובים והיה נצור מזה כמה חודשים , שיירות תגבור ואספקה שייצאו מירושלים נפגעו בדרך בית לחם ולא הצליחו להגיע ליעדם , גוש עציון נותר במצוקה קשה עם מחסור גדול בנשק , תחמושת , ציוד רפואי ולוחמים .

ניסיון ראשון בפקודו של דני מס ,בלילה ה– 14/1 להגיע לגוש נכשל ,הכוח שיצא מירושלים ועבר דרך נחל רפאים ,נתקל במחסום אבנים ויריות , היה חשש גדול כי הכוח יתגלה והוא נאלץ לסגת חזרה לירושלים . החשש להתקפה ערבית מחודשת על יישובי הגוש , הביא להחלטה לצאת שוב בלילה הבא שבין 15-16 ,לשנות מסלול ולנסות להגיע לגוש בדרך עוקפת ( דרך עמק האלה ) , 40 לוחמים הגיעו למושבה הר טוב (שהיא מושב נחם כיום )לפי התוכנית הכוח היה אמור לצאת לדרך בשעה 19:00 ,אך הם התעכבו ויצאו בשעה 23:00 (שעה קריטית ביותר),לאחר תדרוך של המפקד דני מס יצאו 38 לוחמים , לשני לוחמים לא היה נשק והם לא הורשו להצטרף, מפקד המושבה רפאל בן ארויה ,ניסה לשכנע את דני מס כי ידחה את היציאה ללילה הבא ,מאחר וכבר מאוחר הלוחמים עייפים מאוד ,עליהם לסחוב משא כבד , הם לא יצליחו להגיע ליעדם בזמן, וקיים חשש גדול כי הם יתגלו עם אור ראשון ,דני מס התעקש לצאת לדרך.

הכוח יצא מהמושבה הר טוב עקף את בניין המשטרה הבריטי ואת תל בית שמש ממערבו , המשיך למקום בו נמצא היום מושב ישעי , חצה את כביש 38 ( בית שמש – בית ג'וברין )והגיעו למקום שבו נמצא היום חניון עינות דקלים , שם נקע אחד הלוחמים את רגלו ( ישראל גפני ) . הכוח המשיך מזרחה לכיוון מושב זנוח ,אך הפצוע התקשה מאוד בהליכה ועיכב את התקדמות הכוח , דני מס פקד על שני לוחמים ( אורי גביש ומשה חזן ) ללוות חזרה את הפצוע למושבה הר טוב , שלושת הלוחמים חזרו בדרך הקצרה למושבה מרחק של 3 ק"מ בלבד , ולא בדרך העוקפת בה הלכו שאורכה כ – 8 ק"מ.

הכוח שמנה 35 לוחמים המשיך מזרחה כאשר לפניו עוד כ 18-20 ק"מ ופחות מ5 שעות לעלות השחר , כאן מתחיל החלק הלא ידוע של המסע , לכוחות ההגנה לא היה מושג מה מתרחש , הכוח לא הגיע באותו הלילה לגוש עציון וגם לא בשעות הבוקר , מטוסים של שירות האוויר חגו מעל האזור בשעות הצהריים ,אך הטייסים לא הבחינו בפעילות קרבית באזור ולא הבחינו בלוחמים שהסתתרו בואדי .

מה שקרה בהמשך המסע והקרב נשאר בגדר השערות הנשענות על מספר מקורות , אך המסקנה היא שהקרב לא היה רציף , הכוח התגלה בוואדי גדור , הלוחמים עזבו את הוואדי והסתתרו בין הסלעים בנחל עציונה , בשעות הצהריים הכוח עלה משם ל " גבעת הקרב " וניהל קרב עקוב מדם עד ללוחם האחרון .

על פי עדויות שונות , הכוח התגלה ע"י שתי נשים מהכפר צוריף עם אור ראשון , שתי הנשים נמלטות בבהלה לצוריף ומדווחות על האירוע , תוך מספר שעות כוח הל"ה מותקף בלוחמי ג'יהאד , רובם של הלוחמים נהרגים ונפצעים , התחמושת אזלה אחרון הלוחמים נהרג על ראש הגבעה .

לאחר מלחמת העצמאות נערך מבצע איסוף עצמות , גופות לוחמי מחלקת ההר / הל"ה נקברו בבית קברות צבאי בהר הרצל .